דיסגרפיה בכיתה, מכתב יד לא קריא ועד הוראה מותאמת

דיסגרפיה היא לקות למידה שפוגעת ביכולת לכתוב: בצורת האותיות, בארגון על הדף, בכתיב או בהבעה בכתב. בכיתה היא נראית כמו תלמיד שמסביר בעל פה רעיון מצוין ומגיש חצי שורה שאי אפשר לקרוא, או תלמידה שכותבת לאט כל כך שהיא אף פעם לא מספיקה להעתיק מהלוח. לפעמים תמונה כזאת היא תוצאה של חיפזון או של חוסר תרגול, ולפעמים של הלקות עצמה. בלי זיהוי, הפער בין מה שהתלמיד יודע לבין מה שהוא מצליח להעלות על הדף מתפרש בקלות כרשלנות, ומורים שמכירים את הלקות יכולים להתאים את הדרישות ולתת לתלמיד להראות מה הוא יודע.

דיסגרפיה כלקות למידה

דיסגרפיה היא קושי מתמשך בכתיבה, שלא נובע מחוסר הוראה, מבעיית ראייה או מחוסר מאמץ. בספרי האבחון המקצועיים היא מופיעה לרוב כלקות למידה ספציפית בהבעה בכתב, והשם דיסגרפיה משמש בעיקר בשדה החינוכי והטיפולי.

כתיבה היא אחת המשימות המורכבות ביותר שילד לומד. היא דורשת שליטה מוטורית עדינה, תכנון של צורת האות והמיקום שלה על הדף, ידיעת הכתיב, ובמקביל גם חשיבה על מה רוצים לומר. כשאחד מהרכיבים האלה לא נעשה אוטומטי, הוא שואב את כל המשאבים, ולתוכן כמעט לא נשאר מקום.

סוגי דיסגרפיה

אין חלוקה אחת מוסכמת, אבל אנשי מקצוע מבחינים לרוב בין שלושה דפוסים, שיכולים להופיע גם יחד:

דיסגרפיה מוטורית

הקושי הוא בעיקר בביצוע: אחיזת עיפרון לא יעילה, לחץ חזק מדי או חלש מדי, אותיות לא אחידות וכתיבה איטית ומעייפת. גם העתקה של טקסט מוכן נראית רע, והיד מתעייפת או כואבת אחרי זמן קצר.

דיסגרפיה מרחבית

כאן הקושי הוא בארגון על הדף: רווחים לא אחידים בין מילים, שורות שעולות ויורדות, אותיות בגדלים שונים וחוסר שימוש בשוליים. במתמטיקה זה נראה כמו מספרים שלא מסודרים בטורים, וזה מוביל לטעויות חישוב.

דיסגרפיה על רקע שפתי

הקושי הוא בכתיב ובהבעה: הרבה שגיאות כתיב, קושי לבנות משפט כתוב ולארגן רעיונות לטקסט. הדפוס הזה שכיח יחד עם דיסלקציה, ואצל חלק מהתלמידים כתב היד עצמו דווקא סביר כשמעתיקים.

שלושת הדפוסים, מהקושי הגרפומוטורי ועד שגיאות הכתיב וההבעה בכתב, נלמדים בחלק שעוסק בכתיבה בקורס הוראה מתקנת בשפה וחשבון של מכללת השכל.

כתב יד לא קריא, ומתי זו דיסגרפיה

כתב יד לא קריא הוא תלונה נפוצה מאוד, וילדים רבים שכתב היד שלהם מבולגן אינם מאובחנים בדיסגרפיה. כדי להבחין, בודקים מה קורה כשמשנים את התנאים:

מה רואים מה זה עשוי לרמז
הכתב משתפר מאוד כשמבקשים מהתלמיד להאט חיפזון או הרגל, פחות סביר שזו לקות
הכתב נשאר קשה לקריאה גם בהעתקה איטית וזהירה קושי מוטורי או מרחבי שכדאי לבדוק
ההעתקה נראית טוב, אבל בחיבור חופשי יש הרבה שגיאות ומשפטים קטועים קושי שפתי, לעיתים יחד עם קושי בקריאה
יש פער גדול בין תשובות בעל פה לבין תשובות כתובות סימן מרכזי ללקות בכתיבה, בכל אחד מהסוגים

סימנים לדיסגרפיה בכיתה

  • כתיבה איטית במיוחד, ותלמיד שלא מספיק להעתיק או לסיים מבחן כתוב.
  • אחיזה מוזרה או מכווצת של העיפרון, ותלונות על כאב ביד.
  • אותיות שמתחלפות או נכתבות בכיוון לא נכון, גם אחרי שנים של תרגול.
  • הימנעות מכתיבה: תשובות קצרות מאוד, "שכחתי את המחברת", מחיקות רבות.
  • פער בין הבנה לביצוע: תלמיד שמבין היטב את החומר ומקבל ציונים נמוכים במבחנים כתובים.

כשתלמיד מראה כמה מהסימנים האלה, אפשר לנסות קודם כמה שינויים פשוטים, עוד לפני האבחון:

  • להאט: לתת זמן נוסף לכתיבה ולבדוק אם הכתב משתפר.
  • לשנות כלי: עיפרון עבה יותר, מחזיק לעיפרון או דף עם שורות מודגשות.
  • לבדוק בעל פה: לשאול את אותה שאלה בעל פה ולהשוות לתשובה הכתובה.

בשיעור על מחזור המים בכיתה ד', המורה מבקשת לכתוב מה למדו, ותלמיד אחד מתאר בעל פה אידוי, עננים וגשם בפירוט רב, אבל על הדף שלו מופיע משפט אחד: "המים עולים לשמיים". כשהוא מקבל אפשרות להקליט את התשובה, מתקבלת פסקה שלמה. שתי התשובות, זו לצד זו, יעזרו לאבחון יותר מכל תיאור כללי. את שתיהן שומרים בתיק של התלמיד, עם תאריך ותיאור של המשימה.

סימן אחד לבדו אינו מעיד על לקות. מה שחשוב הוא דפוס שחוזר ונמשך, למרות הוראה טובה ותרגול.

אבחון ומי מאבחן

האבחון תלוי בסוג הקושי. בעיות באחיזה, בתנועה ובארגון על הדף נבדקות לרוב אצל מרפאה בעיסוק, שבודקת את המיומנויות המוטוריות העדינות. קושי בכתיב ובהבעה בכתב נבדק במסגרת אבחון דידקטי או פסיכו-דידקטי, שבוחן את הכתיבה לצד הקריאה והחשבון. מאבחנות שעברו קורס אבחון דידקטי בודקות את תחומי השפה והחשבון ומנסחות המלצות להתערבות.

התפקיד של המורה הוא לשמור דוגמאות: מחברות, מבחנים ועבודות לאורך זמן, עם תיאור של מה נוסה ומה עזר. התיעוד הזה נותן לאבחון נקודת פתיחה ברורה.

ריפוי בעיסוק ותרגול לשיפור הכתיבה

כשהקושי מוטורי, הטיפול נעשה לרוב אצל מרפאה בעיסוק. היא עובדת על מה שעומד מתחת לכתיבה: יציבה ליד השולחן, חוזק כף היד, אחיזה יעילה של העיפרון ותיאום בין העין ליד. חלק מהתרגול נראה כמו משחק, למשל לישה של פלסטלינה, איסוף חרוזים בפינצטה או ציור צורות על לוח שעומד זקוף.

גם בכיתה אפשר לתרגל. כמה דקות של חימום לפני משימת כתיבה, כמו לחיצה על כדור ספוג, מכינות את היד. תרגול קצר וקבוע של האותיות הבעייתיות עדיף על דף העתקה ארוך, שרק מעייף. וכשהתלמיד מטופל אצל מרפאה בעיסוק, תיאום איתה מאפשר להמשיך את התרגילים שלה גם בכיתה.

גם ההורים יכולים להמשיך באותו כיוון בלי דפי עבודה: הכנת עוגיות מבצק, הדבקת מדבקות קטנות, משחקי בנייה, שרשור חרוזים וגזירה של צורות פשוטות מחזקים את כף היד ואת האצבעות, והילדים לא חווים אותם כתרגול כתיבה.

הוראה מותאמת ודרכים לעזור

העזרה נעה על שני צירים: לחזק את מיומנות הכתיבה עצמה, ובמקביל לעקוף אותה כדי שהתלמיד יוכל ללמוד ולהראות ידע.

  1. הוראה מפורשת של צורת האותיות: כיוון, נקודת התחלה ורצף התנועה, עם תרגול רב חושי, למשל כתיבה באצבע בחול או באוויר.
  2. עזרים פשוטים: מחזיק לעיפרון, דפים עם שורות מודגשות ודף משבצות למתמטיקה.
  3. לפרק את משימת הכתיבה: קודם מתכננים את הרעיונות, אחר כך כותבים, ורק בסוף בודקים כתיב.
  4. להוריד את עומס ההעתקה: לתת דף סיכום מודפס או לאפשר לצלם את הלוח.
  5. הקלדה והקראה: הקלדה במחשב או הכתבה קולית מאפשרות לתלמיד לבטא את מה שהוא יודע.
  6. להפריד בין כתב יד לתוכן בהערכה: לבדוק את הידע, לא את צורת האותיות.

כשהקושי הוא בכתיב, עבודה שיטתית על כללים ותבניות עוזרת יותר מתיקון של כל מילה בנפרד, ותיקון שגיאות כתיב בהוראה מתקנת נשען על העיקרון הזה.

התאמות בבחינות: תלמידים מאובחנים יכולים לקבל התאמות כמו הארכת זמן, הקלדה, בחינה בעל פה או התעלמות משגיאות כתיב, לפי נוהלי משרד החינוך ועל סמך האבחון.

דיסגרפיה אצל תלמידים בוגרים

בחטיבת הביניים ובתיכון כמות הכתיבה גדלה מאוד: סיכומים, עבודות, חיבורים ומבחנים ארוכים בכל המקצועות. תלמיד שהסתדר ביסודי עם כתב יד איטי מגלה שהוא כבר לא מספיק, ולפעמים זה השלב שבו הקושי מתגלה לראשונה.

בגיל הזה הדגש עובר מתיקון כתב היד אל דרכים לעקוף אותו. לימוד של הקלדה עיוורת בעשר אצבעות שווה השקעה של כמה חודשים, כי ההקלדה מחליפה את כתב היד בעבודות ובסיכומים. הכתבה קולית ובודק איות עוזרים לתלמיד שהקושי שלו בכתיב, ותבנית קבועה לחיבור, עם פתיחה, פסקאות וסיכום, מסייעת לו לארגן את הרעיונות לפני שהוא מתחיל לכתוב. ההקלדה מועילה יותר כשהתלמיד משתמש במחשב גם בשיעורים עצמם, לא בבחינות בלבד.

דיסגרפיה ולקויות נוספות

דיסגרפיה מופיעה הרבה פעמים לצד לקויות אחרות. שילוב שכיח במיוחד הוא עם דיסלקציה, ויש תלמידים שמתקשים גם בחשבון, בעיקר כשהקושי המרחבי פוגע בסידור של מספרים בטורים ובתרגילים ארוכים. חשוב להבחין כאן בין טעויות שנובעות מסידור לא מדויק על הדף לבין דיסקלקוליה, לקות בחשבון עצמו, כי כל אחת מהן דורשת עזרה אחרת. גם הפרעת קשב משפיעה הרבה על הכתיבה, בעיקר על הארגון, על הבדיקה העצמית ועל ההתמדה במשימה ארוכה.

שאלות נפוצות על דיסגרפיה

דיסגרפיה ודיסלקציה הן אותה לקות?

לא. דיסלקציה היא לקות בקריאה, ודיסגרפיה היא לקות בכתיבה. הן מופיעות הרבה פעמים יחד, בעיקר כשהקושי בכתיבה הוא בכתיב, אבל יש תלמידים עם אחת מהן בלבד.

האם כתב יד לא קריא הוא תמיד דיסגרפיה?

לא. אצל ילדים רבים שכתב היד שלהם מבולגן, הסיבה היא כתיבה מהירה מדי או לא תרגלו מספיק. כשהכתב נשאר קשה לקריאה גם בכתיבה איטית וזהירה, ולצידו יש קושי מתמשך, זה הזמן לבדוק.

מתי אפשר לזהות דיסגרפיה?

סימנים ראשונים, כמו אחיזה לא יעילה וקושי בציור צורות, אפשר לראות כבר בגן. אבחנה מסודרת נעשית בדרך כלל בכיתות היסודי, אחרי שהילד למד לכתוב ותרגל.

האם דיסגרפיה עוברת עם הזמן?

הלקות עצמה נשארת, אבל עם הוראה מתאימה, ריפוי בעיסוק כשצריך וכלים כמו הקלדה, תלמידים עם דיסגרפיה לומדים, נבחנים ומצליחים. ככל שמזהים מוקדם יותר, כך נחסך תסכול רב.

מאמרים שעשויים לעניין אותך
מדרגות עץ עם עציץ קטן בראשן ליד טלפון ומחברת, המחשה של טיפול מדורג, מה זה LI-CBT

LI-CBT הוא ראשי תיבות של Low Intensity Cognitive Behavioural Therapy,

קרא עוד »
טאבלט עם הרצאה מקוונת על כרית בספה ומחברת לידו, לימודי תעודה אונליין

מורה שנרשמת לקורס בזום מתחייבת לשעה קבועה בכל שבוע, מול

קרא עוד »
מחשב נייד עם שיעור מקוון על שולחן ליד ספרייה בבית, לימודי טיפול רגשי במגזר החרדי

בציבור החרדי, הבחירה בלימודים בתחום הרגשי נשענת לא פעם על

קרא עוד »