סגנונות למידה ומה המחקר אומר עליהם

"הוא לומד חזותי, אז צריך להראות לו הכל בתמונות." המשפט הזה נשמע בחדרי מורים ובאסיפות הורים כמעט כמו עובדה. סגנונות למידה הם הרעיון שלכל אדם יש דרך מועדפת לקלוט מידע, למשל בראייה, בשמיעה או בתנועה, ושהוא ילמד טוב יותר כשמלמדים אותו בדרך הזאת. זה מונח מרכזי שאנשי חינוך פוגשים בהכשרה שלהם, ושווה להכיר אותו לעומק: מה המודלים אומרים, מה מצא המחקר ואיך משתמשים ברעיון בכיתה כך שיועיל לתלמידים, ובעיקר לתלמידים מתקשים.

המודלים המוכרים של סגנונות למידה

יש עשרות מודלים, אבל שלושה מופיעים כמעט בכל השתלמות ובכל ספר הדרכה:

  • מודל VAK: חלוקה ללומדים חזותיים, שמיעתיים ותנועתיים. לפי המודל, כל תלמיד שייך בעיקר לאחד מהם.
  • מודל VARK: הרחבה של אותה חלוקה, שמוסיפה לומדים שמעדיפים קריאה וכתיבה.
  • אינטליגנציות מרובות: התיאוריה של הפסיכולוג הווארד גרדנר, שמתארת כמה סוגים של יכולת, כמו לשונית, מתמטית, מרחבית, מוזיקלית, תנועתית ובין אישית.

סגנונות למידה ואינטליגנציות מרובות מתערבבים לעיתים קרובות, אבל הם לא אותו דבר. גרדנר עצמו הדגיש שאינטליגנציות מרובות מתארות יכולות שונות, ולא דרכים שונות לקלוט את אותו חומר, והציע להפסיק להשתמש במונח "סגנונות".

סגנונות למידה הם גם מונח שנלמד בפרק המבוא ללקויות למידה של קורס הוראה מתקנת בשפה וחשבון במכללת השכל, לצד שליפה ושיום.

המחקר על התאמת ההוראה לסגנון הלמידה

הטענה שאפשר לבדוק היא פשוטה: אם נזהה את סגנון הלמידה של כל תלמיד ונלמד אותו בהתאם, הוא ילמד טוב יותר. סקירות מחקר רחבות שבדקו את הטענה הזאת לא מצאו לה תמיכה. תלמידים שהוגדרו "חזותיים" לא למדו טוב יותר כשלימדו אותם בתמונות, ותלמידים "שמיעתיים" לא הרוויחו מהסבר בעל פה יותר מחבריהם.

זה לא אומר שאין לאנשים העדפות. יש, והן אמיתיות. אבל העדפה היא לא אותו דבר כמו יכולת, וההעדפה לא מנבאת איך התלמיד ילמד הכי טוב.

מה שכן קובע באיזה ערוץ ללמד הוא בעיקר החומר עצמו: מפה מלמדים בתמונה, שיר מלמדים בשמיעה וריקוד בתנועה, לכל תלמיד.

דרכי הוראה שעובדות לכל התלמידים

הוויתור על תיוג התלמידים לא מחייב לוותר על גיוון. חלק מהממצאים הכי יציבים בחקר הלמידה מראים מה עובד לכל התלמידים:

  1. למידה רב חושית לכולם: הסבר מילולי יחד עם תרשים, או מילה שכותבים, אומרים ומרגישים, מחזקים את הזיכרון אצל כל התלמידים, לא רק אצל "סוג" אחד.
  2. התאמה לקושי ולא לסגנון: תלמיד עם לקות בקריאה זקוק להקראה או לתמיכה בפענוח בגלל הקושי שלו, לא בגלל שהוא "לומד שמיעתי".
  3. שליפה ותרגול מרווח: לחזור על חומר אחרי כמה ימים ולבקש מהתלמידים להיזכר בו בעצמם עובד טוב יותר מקריאה חוזרת.
  4. דוגמאות מוחשיות: מושג מופשט שמקבל דוגמה מוכרת נלמד מהר יותר, בכל גיל.
  5. עניין ובחירה: מתן אפשרות לבחור בין כמה דרכים להציג עבודה מגביר מעורבות, גם אם הוא לא משנה את אופן הקליטה.

העבודה הרב חושית נפוצה בהוראה לתלמידים שמתקשים בקריאה, למשל בדיסלקציה באנגלית, ומה שנבדק היטב במחקר בתחום הזה הוא ההוראה המפורשת והשיטתית של הקשר בין אות לצליל.

אסטרטגיות למידה לילדים ולבני נוער

סגנון למידה הוא תכונה שמייחסים לתלמיד. אסטרטגיית למידה היא כלי שהוא לומד להפעיל בעצמו, ומכאן החשיבות שלה בכיתה: אפשר ללמד אותה, לתרגל אותה ולבדוק אם היא עוזרת. כמה אסטרטגיות מתאימות כבר מסוף בית הספר היסודי:

  • לשאול את עצמי: לפני הקריאה, לנסח שאלה אחת שהטקסט אמור לענות עליה, ולחפש בו את התשובה.
  • לסכם במילים שלי: אחרי כל פסקה, משפט אחד שלא הועתק מהספר.
  • ללמד מישהו אחר: להסביר את החומר לחבר או להורה, ולשים לב איפה ההסבר נתקע.
  • לארגן במפה: לחבר מושגים בחצים ולכתוב על כל חץ מה הקשר ביניהם.
  • לתכנן את הזמן: לחלק את החומר למבחן לכמה ימים במקום ללמוד הכול בערב האחרון.

מורה שמדגימה אסטרטגיה בקול ונותנת זמן לתרגל אותה בשיעור עושה בשביל התלמידים יותר מכל שאלון שמסווג אותם לסוגים.

שימוש נכון ברעיון סגנונות הלמידה בכיתה

התרומה של הרעיון לעבודת המורה

לרעיון יש צד מועיל. הוא מזכיר שתלמידים שונים זה מזה, מעודד מורים לגוון ומכבד את ההעדפות של כל תלמיד. שיעור שמשלב הסבר, תמונה ופעילות באמת מעניין יותר, ותלמיד שמרגיש שרואים אותו לומד בנוח יותר.

הסכנה בתיוג התלמידים

הבעיה מתחילה כשהתווית מחליפה את ההבנה. תלמיד שהוגדר "תנועתי" עלול לשמוע שאין טעם שיתאמץ בקריאה, ומורה עלולה לבזבז זמן על התאמת כל חומר לשלושה ערוצים במקום לבדוק מה באמת מקשה על התלמיד.

שאלה טובה יותר: במקום "מה סגנון הלמידה שלו?", עדיף לשאול "מה קשה לו, ומה עזר לו בפעם האחרונה שהצליח?". התשובה לשאלה הזאת מובילה להוראה מותאמת אמיתית.

הוראה מותאמת במקום תיוג

הוראה מותאמת יוצאת מהתלמיד הספציפי: ממפים את החוזקות ואת הקשיים שלו, בונים תוכנית עבודה ובודקים מה עובד. היא משתמשת בכל הערוצים, אבל לפי מה שהתלמיד צריך ולפי מה שהחומר דורש, לא לפי תווית קבועה. כך עובדים בהוראה מתקנת, וכך עובדים היום גם בכיתות רגילות שמשלבות תלמידים עם צרכים שונים.

היכולת לזהות מה עומד מאחורי הקושי (קשב, עיבוד שמיעתי, זיכרון עבודה או לקות ספציפית) היא הלב של לימודי לקויות למידה. היא מחליפה את השאלה "איזה סוג לומד הוא" בשאלה שאפשר לעבוד איתה.

שאלות נפוצות של מורים על סגנונות למידה

האם כדאי להתאים את ההוראה לסגנון הלמידה של כל תלמיד?

המחקרים שבדקו את זה לא מצאו שהתאמה לסגנון אחד משפרת את הלמידה. מה שכן עוזר הוא לגוון את דרכי ההוראה לכל התלמידים, ולהתאים את ההוראה לקושי הספציפי של התלמיד.

מהו שאלון סגנונות למידה?

שאלון שבו התלמיד מדרג איך הוא מעדיף ללמוד, למשל מתמונות, מהסבר בעל פה או מתנועה. התוצאה מתארת העדפה, ולא את הדרך שבה הוא ילמד הכי טוב, והיא מתאימה כבסיס לשיחה עם התלמיד, לא כתווית.

מה ההבדל בין סגנונות למידה לאינטליגנציות מרובות?

סגנונות למידה מתארים דרכים מועדפות לקלוט מידע. אינטליגנציות מרובות מתארות סוגים שונים של יכולת. הממציא של התיאוריה, הווארד גרדנר, הזהיר בעצמו מלבלבל בין השתיים.

האם כדאי לגוון בשיעור?

כן. גיוון ושילוב של כמה ערוצים עוזרים לכל התלמידים, ומשאירים את השיעור מעניין. ההבדל הוא שעושים את זה לכולם, לפי החומר ולפי הצורך, ולא מחלקים את הכיתה לסוגי לומדים.

מאמרים שעשויים לעניין אותך
פינת קריאה עם כורסה, ספרייה וספר פתוח, לימודי טיפול רגשי ללא תואר

בלי תואר אקדמי אי אפשר להיות פסיכולוגית או עובדת סוציאלית,

קרא עוד »
לוח כתיבה עם תרשים מעגלי של מחשבות, רגשות והתנהגות על כורסה בחדר טיפול, קורס CBT למטפלים

שני קורסים שנקראים שניהם "CBT למטפלים" יכולים להיות שני דברים

קרא עוד »
ידיים של מבוגר ושל ילד מסדרות כרטיסי תמונות על לוח סדר יום, לימודי הדרכת הורים לילדים עם צרכים מיוחדים

הורים לילד עם צרכים מיוחדים חיים בשגרה שכוללת ועדות, טיפולים,

קרא עוד »