ילד בן שלוש שמצייר עיגול עם שני קווים ארוכים יוצאים ממנו, וקורא לזה "אמא", עושה את מה שילדים בגילו עושים. ציורי ילדים לפי גיל עוברים סדרה של שלבים שחוזרים כמעט אצל כל הילדים: משרבוט חופשי, דרך דמויות ראשונות שמרחפות על הדף, ועד ציורים מסודרים עם קו קרקע ושמיים. הגילים בכל שלב הם הערכה כללית, ומה שחשוב לאנשי חינוך הוא הסדר שבו השלבים מגיעים והשאלה אם הילד מתקדם בתוכם.
בקצרה
- עד גיל 4 בערך: שרבוט שהולך ונעשה מכוון יותר, ובסופו הדמות הראשונה.
- בין 4 ל-7: דמויות מלאות יותר וחפצים, בלי סדר במרחב.
- בין 7 ל-9: קו קרקע, שמיים ודפוסים קבועים לכל דבר.
- מגיל 9 בערך: ניסיון לצייר "כמו במציאות", ולצידו הרבה ביקורת עצמית.
שלבי התפתחות הציור במבט אחד
הטבלה מסכמת מה מופיע לרוב בכל טווח גילים, ועל מה להסתכל כשמשווים את הציורים של ילד מסוים לשלב שבו הוא אמור להיות.
| גיל משוער | מה רואים בציור | על מה מסתכלים |
|---|---|---|
| 2 עד 4 | קווים ושרבוטים, אחר כך עיגולים סגורים, ובסוף השלב דמות הראשן הראשונה: ראש גדול שהרגליים יוצאות ממנו | שליטה הולכת וגדלה בתנועה, והנאה מהפעולה עצמה |
| 4 עד 7 | דמויות עם גוף, ידיים ופרטים, וחפצים שמרחפים על הדף בגדלים לפי החשיבות שלהם | הוספה הדרגתית של גוף, ידיים ופרטים, וסיפור שהילד מספר על הציור |
| 7 עד 9 | קו קרקע בתחתית הדף ופס שמיים למעלה, ודרך קבועה לצייר אדם, בית ועץ | סטייה מהדפוס הקבוע של הילד, שבדרך כלל מסמנת משהו חשוב לו |
| 9 ומעלה | יותר פרטים, חפיפה בין דמויות, בגדים ותנועה, וניסיון להתקרב למציאות | תסכול מהתוצאה, שגורם להרבה ילדים להפסיק לצייר |
חשוב לזכור שילדים לא עוברים משלב לשלב ביום אחד. ילד בן חמש יכול לצייר דמות מלאה בבוקר וחזרה לשרבוט אחר הצהריים, וזה טבעי לגמרי.
ציורי ילדים בגיל הרך, מהשרבוט ועד הדמות הראשונה
בשלב השרבוט הילד עוד לא מנסה לצייר משהו מסוים.
בשנים הראשונות הוא נהנה בעיקר מהתנועה ומהעקבות שהיא משאירה על הדף. בהדרגה הקווים נעשים מבוקרים יותר, מופיעים עיגולים סגורים, ויום אחד הילד מצביע על כתם ואומר "זה כלב". הרגע הזה הוא קפיצה גדולה, כי הילד מבין לראשונה שקו על דף יכול לייצג משהו בעולם.
הציור של ילד בן 3 ובן 4
בגילים האלה מופיעה דמות הראשן המוכרת: עיגול שהוא גם ראש וגם גוף, עם רגליים שיוצאות ישר ממנו. ציור של ילד בן 4 כבר כולל הרבה פעמים עיניים, פה ואולי ידיים שיוצאות מהראש, אבל אין עדיין סדר במרחב: השמש, הבית ואמא מרחפים בכל מקום פנוי.
ציור של ילד בן 5
בגיל חמש הדמויות מקבלות גוף נפרד, ידיים ואצבעות, ולפעמים גם שיער ובגדים. הצבעים נבחרים לפי מה שהילד אוהב ולא לפי המציאות, ולכן סוס סגול הוא דבר רגיל. מה שגדול בציור הוא לרוב מה שחשוב לילד, לא מה שגדול באמת.
השליטה בקו ובעיפרון שמתפתחת בשנים האלה היא חלק מהבשלות המוטורית שהילד צריך במעבר לבית הספר, לצד הבשלות הרגשית, החברתית והקוגניטיבית. הכנה של ילדים למעבר הזה היא הנושא של קורס מוכנות לכיתה א' במכללת השכל.
כשהציור מקבל סדר
סביב גיל שבע משהו משתנה בדף. מופיע קו קרקע בתחתית, שעליו עומדים הבית, העצים והאנשים, ופס כחול של שמיים בחלק העליון. לכל ילד יש בתקופה הזאת "נוסחה" משלו לציור אדם, בית או עץ, והוא חוזר עליה שוב ושוב.
- ציור "שקוף": ילד מצייר בית ורואים בתוכו את האנשים, כי הוא מצייר את מה שהוא יודע ולא את מה שהעין רואה.
- כמה זוויות בציור אחד: שולחן נראה מלמעלה והכיסאות מהצד, באותו דף.
- הגזמה במה שחשוב: יד ארוכה במיוחד אצל ילד שמספר על תפיסת כדור, או ראש ענק של המורה.
דווקא בגלל הנוסחה הקבועה, שינוי בה הוא מידע חשוב. ילד שמצייר תמיד את המשפחה בשורה ופתאום משאיר מישהו בחוץ אומר משהו, ולפעמים זה המקום להתחיל שיחה. בציור משפחה השינויים האלה בולטים במיוחד.
גיל 9 והביקורת העצמית
בסביבות גיל תשע ילדים מתחילים להשוות את הציור שלהם למציאות, ורובם מגלים שהוא לא דומה מספיק. הציורים מתמלאים בפרטים, בבגדים, בתנועה ובדמויות שמסתירות זו את זו, ובמקביל נשמע יותר ויותר המשפט "אני לא יודע לצייר".
זה שלב שבו הרבה ילדים מפסיקים לצייר לגמרי. אנשי חינוך יכולים לעזור כשהם מעודדים ציור מהתבוננות, מדברים על התהליך ולא על התוצאה, ונמנעים מהשוואה בין ילדים. ציור שהילד מקמט וזורק בגיל הזה הוא לרוב ביטוי לתסכול רגיל מהפער בין מה שהוא רוצה לבין מה שיוצא לו.
הידע הזה בעבודה היומיומית בגן
ההיכרות עם השלבים מונעת שתי טעויות הפוכות: לדאוג בלי סיבה מציור שמתאים לגיל, ולהחמיץ ילד שנשאר הרבה מאחור או חוזר פתאום לשלב מוקדם.
- שומרים ציורים לאורך זמן, עם תאריך, כדי לראות התקדמות ולא רק רגע אחד.
- משווים לילד עצמו, ולא לילד המוכשר בקבוצה.
- שמים לב לנסיגה פתאומית, כמו חזרה לשרבוט אצל ילד שכבר צייר דמויות, ובודקים אם קרה משהו.
- מקשיבים לסיפור, כי בגילים הצעירים הוא לפעמים אומר יותר מהציור.
נסיגה כזאת היא סימן שאנשי מקצוע מזכירים כשמדברים על ציורי ילדים במצוקה, אבל גם היא מקבלת משמעות רק יחד עם מה שרואים בהתנהגות.
הסתכלות התפתחותית על ציורים
שלבי התפתחות הציור הם הבסיס של קורס פענוח ציורי ילדים במכללת השכל. משם הקורס ממשיך למשמעות של צבעים, צורות ומרחב, לסמלים שחוזרים בציורים ולשילוב של ציורים בעבודה החינוכית, והוא מסתיים במטלה מעשית במקום מבחן.
שאלות נפוצות של הורים וגננות על ציורי ילדים לפי גיל
באיזה גיל ילדים מתחילים לצייר דמויות?
בדרך כלל בין גיל שלוש לארבע, אז מופיעה דמות הראשן: ראש עגול עם רגליים שיוצאות ממנו. יש ילדים שמגיעים לזה מוקדם יותר ויש שמאוחר יותר, והטווח הזה רגיל לגמרי.
האם ילד בן 5 שעדיין משרבט צריך להדאיג?
לא בהכרח. חלק מהילדים פשוט מתעניינים פחות בציור ומעדיפים לבנות או לשחק בתנועה. שווה לבדוק אם יש קושי גם באחיזת עיפרון, בגזירה או במשימות מוטוריות אחרות, ואם כן לשתף את ההורים ולהתייעץ עם מרפאה בעיסוק.
למה ילדים מציירים שמש בפינה של הדף?
זה חלק מהנוסחה הקבועה שילדים מאמצים בגילים שבע עד תשע, והם לרוב מעתיקים אותה זה מזה. אין לה משמעות מיוחדת.
