קורס הנחיית קבוצות לפי סוג הקבוצה שמנחים

קבוצת תמיכה לאבות אחרי גירושים, קבוצה של מתבגרים שמתמודדים עם חרדה חברתית וערב שבו הורים לתלמידי כיתה ו' מדברים על מסכים: שלוש קבוצות, ושלושה מנחים שעושים עבודה שונה מאוד זה מזה. קורס הנחיית קבוצות מלמד את מה שמשותף לכולן, את התהליכים שקורים כמעט בכל קבוצה ואת המיומנויות שמחזיקות אותה לאורך המפגשים. הבחירה בקורס, לעומת זאת, מתחילה בשאלה אחרת: איזו קבוצה רוצים להנחות, ובאיזו מסגרת.

הנחיית קבוצות לפי סוג הקבוצה

ההבחנה הבסיסית בתחום היא בין סוגי הקבוצות. איגוד מקצועי בינלאומי של העוסקים בעבודה עם קבוצות מונה בין השאר קבוצות טיפוליות, קבוצות תמיכה, קבוצות פסיכו-חינוכיות וקבוצות משימה, ולכל אחת מהן מטרה אחרת ותפקיד אחר למנחה:

סוג הקבוצה המטרה העבודה של המנחה
קבוצה טיפולית שינוי בקושי רגשי או התנהגותי של המשתתפים עבודה טיפולית, בידי איש מקצוע עם הכשרה קלינית
קבוצה פסיכו-חינוכית ידע ומיומנויות בנושא מוגדר הובלה של מפגשים מובנים, לרוב לפי תוכנית שנבנתה מראש
קבוצת תמיכה שיתוף והקלה בין אנשים שעוברים מצב דומה שמירה על מקום בטוח לשיחה, בקבוצה שלעיתים קרובות פתוחה למצטרפים חדשים
קבוצת משימה עבודה משותפת של צוות על מטרה אחת ניהול הדיון, קבלת החלטות וחלוקת תפקידים

סוג הקבוצה קובע גם איזו הכשרה המנחה צריכה.

קבוצת הורים שייכת לרוב לסוג הפסיכו-חינוכי. שפ"י במשרד החינוך מגדיר הנחיית הורים ומשפחה כ"פעילות פסיכו-חינוכית-לימודית", שנועדה להגביר את האוריינות בנושאי הורות ומשפחה ולפתח מיומנויות תפקוד במשפחה. בפועל היא מכוונת מטרה ומתמקדת בהעברת כישורים ומידע, בשונה מטיפול, שעוסק בניתוח של מצבים משפחתיים.

ההבחנה הזאת קובעת את האופי של הנחיית קבוצות הורים. המנחה מלמדת את ההורים ומתרגלת איתם כלים לבית.

הנושאים בתוכניות להנחיית קבוצות

בתוכניות להנחיית קבוצות בישראל חוזרים אותם רכיבים, אף שהן שונות בהיקף ובקהל שלהן:

  • תיאוריה של תהליכים בקבוצה: שלבי ההתפתחות של קבוצה, דינמיקה קבוצתית, התפקידים שהמשתתפים לוקחים על עצמם, ותהליכי הסיום והפרידה.
  • מיומנויות הנחיה: פתיחה של מפגש, בניית הסכמות, הקשבה ושיקוף, ועבודה עם שתיקה, עם קונפליקט ועם משתתף דומיננטי.
  • למידה מתוך הקבוצה עצמה: קבוצת הלומדים היא גם קבוצה, ומה שקורה בה במהלך הקורס הופך לחומר לימוד.
  • פרקטיקום: התנסות בהנחיה של קבוצה, בליווי ובהדרכה של מנחה הקורס, ולפעמים תצפית מודרכת על קבוצה של מנחה אחר.

ההיקף ותנאי הקבלה

ההיקף משתנה מתוכנית לתוכנית, וגם תנאי הקבלה. בחלק מהתוכניות האקדמיות נדרשים תואר ראשון וריאיון אישי, ובאחת מהן אפשר להתקבל במקרים חריגים עם ניסיון תעסוקתי עשיר, בלי תואר.

5 השלבים בחייה של קבוצה

אחד המודלים המוכרים בתחום מתאר רצף של שלבים שקבוצה עוברת מהמפגש הראשון ועד האחרון. לא כל קבוצה עוברת אותם באותו סדר ובאותו קצב, אבל מנחה שמכירה אותם מבינה טוב יותר מה קורה בחדר:

  1. היכרות ותלות: המשתתפים בודקים את הגבולות ומצפים שהמנחה תגיד להם מה לעשות. זה הזמן לבנות הסכמות ברורות.
  2. עימות: מתחילים חילוקי דעות, לפעמים גם מול המנחה. לפי המודל זה שלב טבעי בדרך לגיבוש.
  3. גיבוש: נוצרת תחושה של "אנחנו", ונקבעות נורמות של איך מדברים ואיך מקשיבים.
  4. עבודה: הקבוצה מתפקדת, והמשתתפים לוקחים על עצמם תפקידים שמקדמים את המטרה המשותפת.
  5. פרידה: סיום העבודה המשותפת והתנתקות מהקשרים שנוצרו בקבוצה. השלב הזה נוסף למודל מאוחר יותר, ומנחה שמכירה אותו מתכננת מראש את המפגש האחרון: איך מסכמים את מה שהקבוצה עברה, ואיך נפרדים.
כריות ישיבה במעגל סביב אבן חלקה בחדר סדנאות, קורס הנחיית קבוצות

בקבוצה סגורה, עם מספר מפגשים שנקבע מראש, אותם משתתפים מתחילים ומסיימים יחד, ולכן הרצף הזה בולט בה יותר. בקבוצת תמיכה פתוחה, שאליה מצטרפים אנשים וממנה יוצאים לאורך הזמן, הרצף פחות ברור, וכל מפגש צריך לאפשר למשתתפת חדשה להיכנס לשיחה בלי לעצור את מי שכבר נמצאים בה.

ההסכמות של המפגש הראשון

בשלב ההיכרות המנחה בונה עם הקבוצה כמה הסכמות, ובדרך כלל מנסחת אותן יחד עם המשתתפים. ההסכמות נוגעות לסודיות של מה שנאמר בחדר, להגעה בזמן, לדיבור אחד אחד, ולהבדל בין שיתוף מניסיון אישי לבין עצה שלא ביקשו. כשמשהו משתבש בהמשך, המנחה יכולה לחזור להסכמות האלה, במקום להעיר למשתתף מסוים.

הכוחות שפועלים בתוך קבוצה

יש כמה גורמים שבזכותם קבוצה עוזרת למשתתפים בה, וחלק מהם מסבירים למה אנשים בוחרים לפעמים בקבוצה ולא בשיחה אחד על אחד:

  • אוניברסליות: ההבנה שאני לא לבד, ושגם לאחרים יש קשיים דומים.
  • תקווה: המפגש עם משתתפים שכבר התקדמו נותן תקווה למי שרק מתחיל.
  • מידע: המנחה והמשתתפים מעבירים ידע זה לזה.
  • אלטרואיזם: משתתף שעוזר לאחר מגלה שיש לו מה לתת.
  • לכידות: תחושת השייכות לקבוצה, שמחזיקה אנשים גם במפגשים הקשים.

אב שמגיע לקבוצת התמיכה אחרי הגירושים בטוח שרק לו קשה בערב הראשון בדירה בלי הילדים, ואז שומע שני אבות אחרים מתארים את אותו ערב. כך פועלת האוניברסליות: הוא מגלה שהוא לא לבד, עוד לפני שהמנחה אמרה משהו. המנחה לא יוצרת את הגורמים האלה בעצמה, אלא את התנאים שבהם הם יכולים לפעול: סדר שבו כל אחד מקבל מקום, הסכמה על סודיות, ושאלות שמזמינות את המשתתפים לדבר זה עם זה ולא רק איתה.

משתתף שתופס את כל המקום

בקבוצות רבות יש משתתף שמדבר יותר מכולם, ומנחה מנוסה לא משתיקה אותו מול כולם. היא מודה לו על מה שאמר, מסכמת את דבריו במשפט אחד ופונה לקבוצה: "מי עוד מכיר את המצב הזה?". כך השיחה חוזרת לקבוצה בלי שאף אחד יתבייש, וההסכמה שכל אחד מקבל מקום נשמרת. אם זה חוזר בכל מפגש, היא משוחחת איתו בנפרד, אחרי המפגש.

קבוצת הורים בגישה קוגניטיבית התנהגותית

בשפת היומיום קוראים לזה לפעמים "חוג הורים": קבוצת הורים ומנחה שלומדים יחד נושאים של הורות, חינוך וגידול ילדים ומלבנים אותם. במתווה של שפ"י להכשרת מנחי הורים, הגישה הקוגניטיבית היא אחת הגישות שנלמדות. בגישה הקוגניטיבית התנהגותית המפגש מובנה יותר, עם נושא מוגדר, תרגול במפגש עצמו ומשימה קטנה לבית עד המפגש הבא. בקבוצה של הורים למתבגרים עולים נושאים כמו דימוי גוף, ביטחון עצמי, יחסים חברתיים ושימוש במדיה, ולצידם שאלות על המקום של ההורים בתקופה שבה הילד מגבש זהות משלו.

טלפון הפוך על שידה ליד דלת פתוחה של חדר מתבגר, נושא שעולה בקבוצות הורים

חלק גדול מהעבודה נוגע למחשבות של ההורים עצמם. הורה שאומר לעצמו "אם הבת שלי לא מספרת לי כלום, סימן שנכשלתי" מגיב אחרת מהורה שמבין שבגיל ההתבגרות מתבגרים מגבשים זהות משלהם, וחלק מזה הוא התרחקות מסוימת מההורים. המנחה עוזרת לזהות עיוותי חשיבה כאלה ולבחון אותם מול העובדות, ובקבוצה זה קורה גם דרך ההורים האחרים, שמציעים פרשנות אחרת לאותו מצב. אותה גישה משמשת גם מטפלים שעובדים עם ההורים של המטופלים שלהם, וזה הבסיס של הדרכת הורים למטפלים.

מהקבוצה שרוצים להנחות אל ההכשרה

כשברור איזו קבוצה רוצים להנחות, קל יותר לזהות איזו הכשרה מתאימה לה:

  • קבוצות טיפוליות: הן דורשות קודם הכשרה טיפולית מלאה. קורס בהנחיית קבוצות מוסיף לאיש מקצוע טיפולי כלים לעבודה בקבוצה, אבל לא מחליף את ההכשרה הקלינית.
  • קבוצות תמיכה: העבודה בהן פחות מובנית, והמנחה שומרת בעיקר על מקום בטוח לשיחה ועל ההסכמות של הקבוצה. קורס כללי בהנחיית קבוצות, עם התנסות מעשית, עוסק במיומנויות האלה.
  • צוותים וארגונים: יש קורסים שמתמקדים בהנחיית קבוצות בארגונים, עם דגש על קבוצות משימה, ניהול דיונים וקבלת החלטות.
  • קבוצות הורים: כאן מתאימה הכשרה שממוקדת בהנחיית הורים. בקורס הדרכת הורים של מכללת השכל לומדים לפי הגישה הקוגניטיבית התנהגותית, מכירים מודלים מבוססי מחקר לליווי ולהנחיה של הורים, מנתחים מקרי בוחן ומתרגלים בסדנאות שמדמות עבודה עם קבוצות הורים ועם משפחות. בקורס מפתחים מיומנויות הנחיה והובלה של קבוצות הורים לפי עקרונות הגישה הקוגניטיבית התנהגותית, ולומדים לבנות תהליכי ליווי מובנים להורים ולמשפחות. הקורס מתמקד בהורים לילדים בגילאי 9 עד 18, מתקיים בזום ומוכר לשבתון.

שאלות נפוצות על הנחיית קבוצות

כמה משתתפים יש בקבוצה?

אין מספר אחד. קבוצה צריכה להיות קטנה מספיק כדי שכל משתתף יקבל זמן לדבר, וגדולה מספיק כדי שיישמעו בה כמה ניסיונות שונים.

אפשר להנחות קבוצה בזום?

כן. איגוד מקצועי בינלאומי לעבודה עם קבוצות הוסיף לכל אחד מהסטנדרטים שלו הנחיות לעבודה מקוונת. בזום צריך להסכים עם הקבוצה מראש על דברים שבחדר מובנים מאליהם, כמו מצלמה פתוחה ופרטיות כשאחרים נמצאים בבית. תרגול בזוגות או בשלשות עובר לחדרי עבודה קטנים, ואחר כך כל המשתתפים חוזרים למפגש המשותף ומספרים מה עלה בהם.

במה הנחיה של קבוצה שונה מהרצאה?

מרצה מעבירה ידע לקהל, ורוב השיחה עוברת דרכה. מנחה בונה מצב שבו המשתתפים מדברים זה עם זה, והידע מגיע גם מהניסיון שלהם. אפילו בקבוצה פסיכו-חינוכית מובנית, עם נושא קבוע לכל מפגש, יש מקום לשיחה ולתרגול לצד ההסבר.

מאמרים שעשויים לעניין אותך
יד מסמנת וי ברשימת משימות ליד ערימת תיקיות, קורסים לגמול השתלמות למורים

גמול השתלמות הוא תוספת שכר קבועה שנבנית מלימודים מוכרים, והשעות

קרא עוד »
שתי כורסאות ושולחן עם כוסות תה בחדר טיפול, קורס טיפול רגשי

על חרדה אפשר לקרוא בערב אחד. לשבת מול אדם חרד,

קרא עוד »
מורה כותבת במחברת מול מפגש זום במחשב נייד, השתלמויות למורים

באופק חדש מורה לומדת לפחות 30 שעות בכל שנה והשעות

קרא עוד »