לימודי טיפול רגשי והמסלולים לאנשי חינוך ולמטפלים

בישראל אפשר להגיע לעבודה רגשית בשלוש דרכים שונות מאוד זו מזו: תואר אקדמי במקצוע טיפולי שמוסדר בחוק, התמחות בשיטה טיפולית למי שכבר מחזיק במקצוע כזה, ולימודי תעודה שמלמדים כלים רגשיים לאנשי חינוך ולאנשי צוות. את שלושתן מכנים לפעמים לימודי טיפול רגשי, אבל הן מובילות למקומות אחרים. רק הדרך הראשונה מכשירה פסיכולוגים ועובדים סוציאליים, והשלישית מוסיפה כלים לעבודה שכבר עושים. את ההבדל הזה שווה להבין עוד לפני שמשווים בין תוכניות.

3 מסלולים ללימודי טיפול רגשי

המסלולים לא מתחרים זה בזה, ולכן הטבלה משווה ביניהם בלי לדרג.

המסלול למי הוא פתוח מה מקבלים בסוף משך
תואר במקצוע טיפולי מוסדר מי שעומד בתנאי הקבלה של האוניברסיטה או המכללה תואר, ובהמשך רישום כאיש מקצוע לפי הדרישות של כל מקצוע כמה שנים של לימודים אקדמיים
התמחות בשיטה, למשל CBT בעלי מקצוע טיפולי, לפי הכללים של האיגוד המקצועי הכשרה מוכרת בשיטה, כולל טיפולים תחת הדרכה לפחות שנתיים אחרי התואר
לימודי תעודה בעיקר אנשי חינוך, אנשי צוות ומי שעובד עם ילדים או מבוגרים תעודת סיום של המוסד וכלים מעשיים משתנה מקורס לקורס

המקצועות הטיפוליים שהחוק מגדיר

בישראל יש מקצועות טיפוליים שהחוק שומר לבעלי הכשרה מסוימת. חוק הפסיכולוגים קובע שאדם לא יעסוק בפסיכולוגיה אלא אם הוא פסיכולוג, וחוק העובדים הסוציאליים קובע כלל דומה לגבי עבודה סוציאלית. הדרך אל המקצועות האלה עוברת דרך תואר אקדמי, ולעיתים גם דרך תואר שני והתמחות.

אולם הרצאות ריק באוניברסיטה, המסלול האקדמי של לימודי טיפול רגשי

מי שהמטרה שלו היא לפתוח קליניקה ולתת טיפול פסיכולוגי צריך לבחור במסלול הזה. אין קורס תעודה שמחליף אותו.

ועדיין, אנשי חינוך עושים עבודה רגשית כל יום. מחנכת שמנהלת שיחה עם תלמיד שמתבייש לחזור לכיתה, או יועצת שבונה עם נערה תוכנית לחזרה הדרגתית לבית הספר, עושות עבודה רגשית משמעותית. ההבדל הוא בגבולות: הן לא מאבחנות הפרעות נפשיות ולא נותנות פסיכותרפיה, והן יודעות מתי להעביר את המקרה הלאה.

התמחות ב-CBT אחרי התואר

טיפול קוגניטיבי התנהגותי, CBT, הוא אחת הגישות המרכזיות בטיפול בחרדה ובדיכאון. האיגוד הישראלי לטיפול קוגניטיבי התנהגותי, איט"ה, מכיר בתוכניות הכשרה שמיועדות לבעלי מקצוע טיפולי: פסיכולוגים, עובדים סוציאליים עם רישיון, פסיכיאטרים, יועצות חינוכיות עם תואר שני ורישיון, ומקצועות נוספים שהאיגוד מפרט. ההכשרה נמשכת לפחות שנתיים אחרי התואר הראשון וכוללת טיפולים תחת הדרכה.

הדרישות מתוכנית מוכרת מפורטות: לפי האיגוד, היא כוללת לפחות 250 שעות לימוד, 100 שעות טיפול תחת הדרכה ו-50 שעות הדרכה, על שישה מקרים לפחות. לצד הלימודים העיוניים, חלק משמעותי מההכשרה נעשה בטיפול אמיתי, עם מדריך שמלווה כל מקרה.

תנאי הקבלה ללימודי CBT במסלולים האלה נקבעים לפי המקצוע הטיפולי של המועמד, ולא לפי הניסיון או העניין שלו בתחום. מורה בלי רקע טיפולי לא תתקבל אליהם, גם אם היא עובדת עם תלמידים חרדים כל יום.

לימודי טיפול רגשי בתעודה לאנשי חינוך

המסלול השלישי שונה במטרה שלו. הוא לא מכשיר למקצוע טיפולי חדש. הוא נותן לאנשי חינוך ולאנשי צוות כלים מובנים לעבודה עם הקשיים הרגשיים שהם פוגשים ממילא: תלמיד שנמנע ממבחנים, נערה שמתקשה לחזור לבית הספר אחרי היעדרות ארוכה, הורה שמגיע מוצף לשיחה.

פינת שיחה בחדר יועצת בבית ספר, לימודי טיפול רגשי לאנשי חינוך

הכלים שלומדים

ברוב התוכניות בגישה הקוגניטיבית התנהגותית לומדים קודם כול לזהות את הקשר בין מחשבה, רגש והתנהגות. משם עוברים לכלים מעשיים: זיהוי של עיוותי חשיבה כמו "אם נכשלתי פעם אחת, אכשל תמיד", מעקב כתוב אחרי מצבים שחוזרים, תרגול הדרגתי של מצבים מפחידים ובניית תוכנית עבודה עם מטרות שאפשר למדוד.

הכלים האלה עובדים גם מחוץ לחדר טיפול. דף מעקב קצר, שבו תלמיד מתעד את המצב, את המחשבה שעלתה ואת עוצמת הפחד, מתאים לשיחה של עשר דקות בהפסקה כמו לפגישה בקליניקה. ותרגיל שבו בודקים אם החשש מתממש מתאים גם לנער שבטוח שאם יתחיל עבודה לפני שהבין כל פרט, היא תיכשל.

הגבול של התעודה

תעודה כזאת לא הופכת את הלומדת לפסיכולוגית או לעובדת סוציאלית, ולא מקנה רישיון לטיפול פסיכותרפויטי. היא מחדדת גם את ההבנה מתי קושי של תלמיד או של מבוגר דורש הפנייה לאיש מקצוע מוסמך.

הגבול הזה לא מקטין את ערך הלימודים. מורה שמבינה מה עובר על תלמיד חרד ברגע שהוא נכנס למבחן מגיבה אחרת ממורה שרואה רק תלמיד שלא התכונן: היא יכולה להציע לו להתחיל מהשאלה שהוא בטוח בה, לתת לו רגע לנשום לפני שהוא מתחיל, ולשוחח איתו אחרי המבחן על מה שקרה. וגננת שמבינה למה ילד נצמד להורה בבוקר תבנה איתו פרידה קצרה וקבועה, במקום לנסות לשכנע אותו.

כשיש כלים ביד

תלמידת כיתה ח' מתחילה להיעדר בימים שבהם יש מבחן במתמטיקה. בשיחה היא אומרת שהיא לא מצליחה להירדם בלילה שלפני, ושבבוקר היא פשוט לא מסוגלת לצאת מהבית. מחנכת בלי כלים מתמקדת בהיעדרויות, מזכירה לה את התקנון ומתקשרת להורים. מחנכת שלמדה את הגישה הקוגניטיבית התנהגותית שואלת שאלות אחרות.

מה עובר לה בראש בלילה שלפני? באיזה רגע של המבחן היא הכי חוששת להיתקע? מהתשובות מתברר דפוס מוכר. המחשבה "אם ארגיש רע באמצע, לא אוכל לצאת" מובילה לפחד, הפחד מוביל להימנעות, וההימנעות שומרת על המחשבה בחיים, כי התלמידה אף פעם לא מגלה שהיא מסוגלת לשבת עד הסוף.

מכאן בונים צעדים קטנים: להגיע לשיעור שלפני המבחן, לפתור בכיתה דף תרגול בלי ציון, ולבדוק יחד מה קרה. כל צעד כזה הוא ניסוי קטן: התלמידה מגלה שהפחד עולה, נשאר זמן מה ויורד, גם כשהיא לא בורחת.

חרדת בחינות נשמרת בדרך הזאת בדיוק: ההימנעות מרגיעה לרגע, ומחזקת את הפחד לקראת המבחן הבא. לכן העבודה מתמקדת בחזרה הדרגתית למצב עצמו, צעד אחרי צעד, עם מבוגר שמלווה את התלמידה לאורך הדרך.

LI-CBT, טיפול ממוקד בעצימות נמוכה

LI-CBT, ראשי תיבות של Low Intensity CBT, הוא גרסה ממוקדת וקצרה של טיפול קוגניטיבי התנהגותי. באנגליה הוא משמש כשלב בעצימות נמוכה במודל של טיפול מדורג במערכת הבריאות הציבורית. מי שסובל מחרדה או מדיכאון ברמה שמתאימה להתערבות קצרה מקבל קודם כמה מפגשים ממוקדים, ורק מי שזקוק ליותר עובר לטיפול ארוך ועמוק.

את הטיפול הזה נותנים שם אנשי מקצוע שהוכשרו לתפקיד. ההתערבות בנויה על כלים מובנים, על הדרכה עצמית מודרכת ועל מעקב צמוד אחרי ההתקדמות, פנים אל פנים, בשיחת וידאו או בטלפון. יש גם קשיים שלא מתחילים בשלב הזה: הפרעת דחק פוסט טראומטית וחרדה חברתית מופנות שם ישר לטיפול בעצימות גבוהה.

לאנשי חינוך יש בגישה הזאת יתרון מעשי: מבנה ברור, מטרות קטנות ומעקב אחרי ההתקדמות, שמתאימים גם לעבודה עם קשיים שכיחים בבית הספר.

קורס LI-CBT של מכללת השכל עוסק בטיפול במבוגרים, בגישה שמיועדת לחרדה, לפוביות ולדיכאון קל עד בינוני. כל המפגשים בזום, והקורס מוכר לשבתון. למי שרוצה להתמקצע גם בעבודה עם ילדים נפתח חלק ב'. תעודת הגמר ניתנת אחרי נוכחות של 85% לפחות ועמידה במטלות.

המטרה קובעת את המסלול

השאלה הנכונה היא מה רוצים לעשות עם הלימודים בעוד שנה, יותר מאשר איזה מסלול טוב יותר. מי שעונה עליה בכנות חוסך לעצמו שנים של לימודים שלא מתאימים לו, או קורס קצר שלא יפתח לו את הדלת שחיפש:

  • מי שרוצה כלים לכיתה ולשיחות עם תלמידים: לימודי תעודה בגישה הקוגניטיבית התנהגותית יתנו את המענה המעשי ביותר, בלי לעזוב את התפקיד.
  • מי שעובדת הרבה מול הורים: הדרכת הורים בגישה הזאת מלמדת לבנות תהליך הדרכה מובנה ולהנחות קבוצות הורים.
  • בעלי מקצוע טיפולי שרוצים להוסיף שיטה: הכשרה מוכרת ב-CBT, לפי תנאי הקבלה של האיגוד ושל המוסד.
  • מי שרוצה לטפל באופן עצמאי בקליניקה: תואר במקצוע טיפולי מוסדר, ואחריו התמחות.

המסלולים גם לא סוגרים זה את זה. מי שכבר מחזיקה במקצוע טיפולי יכולה להוסיף לו התמחות בשיטה בכל שלב בקריירה, ואשת חינוך יכולה ללמוד כמה קורסי תעודה בתחומים שונים, לפי מה שהיא פוגשת בעבודה.

3 שאלות נפוצות על המסלולים

האם אפשר לעבוד כמטפלת רגשית אחרי קורס תעודה?

לא כמטפלת עצמאית בפסיכותרפיה. התעודה מעידה על לימודים, והשימוש בכלים שלה נעשה בתוך תפקיד שכבר קיים: בהוראה, בייעוץ או בעבודה עם הורים.

כמה זמן נמשכים לימודי טיפול רגשי?

זה תלוי במסלול. תואר אקדמי במקצוע טיפולי נמשך כמה שנים, התמחות מוכרת ב-CBT נמשכת לפחות שנתיים אחרי התואר, ומשך לימודי התעודה משתנה מקורס לקורס.

האם לימודי LI-CBT מוכרים לשבתון?

כן. קורס ה-LI-CBT של מכללת השכל מוכר לשבתון, כך שאפשר לשלב אותו בתוכנית הלימודים של שנת ההשתלמות, אחרי שהתוכנית מאושרת מול קרן ההשתלמות.

מאמרים שעשויים לעניין אותך
לוח נייר ריק על כן בחדר סדנאות מואר, קורס הנחיית קבוצות

קבוצת תמיכה לאבות אחרי גירושים, קבוצה של מתבגרים שמתמודדים עם

קרא עוד »
כרטיסי תמונות, לוח כתיבה ושעון עצר על שולחן עבודה, לימודי תעודה מבוקשים

המועצה להשכלה גבוהה, בדברים שצוטטו בסקירה שהוכנה עבור הכנסת, מתארת

קרא עוד »
תיק בית ספר ונעליים על ספסל בכניסה לגן, מוכנות לכיתה א

סוף השנה בגן חובה. ילד אחד מסיים לצייר לפני כולם,

קרא עוד »